שירה

"יונה לוי-גרוסמן מתאחדת עם המדבר. היא המדבר. והמדבר הוא זה שחותם בטביעת אצבע על עבודותיה. הטופוגרפיה של החתימה היא המדבר. טופוגרפיה, תלת-מימדית רבת שכבות. טופוגרפיה של נקיקים. של סלעים. של נופי קדם. טופוגרפיה מחורצת.

בודדה באינסוף - כורעת ברך לפני הבוהק המדברי, מכורסמת ומתאחדת, היא עושה מעשה, בראשית. רוחות המדבר חוברות אליה בזמזומן המיוחד, זו השריקה המדברית המרטיטה, ונושאות אותה כשיח קוצים כדורי על פני, ים, התלאות כשהיא יוצרת את המחסה האולטימטיבי, מסוגר וקשוב אל דממת עולם".

בִּזְכוּת הַשְּׁאֵלָה

בִּזְכוּת הַשְּׁאֵלָה / יונה לוי גרוסמן

 

בִּזְכוּת הַשְּׁאֵלָה

נָגַע אַבְרָם בָּאֵל

וְאַל

נָגַע,

בִּזְכוּת הַשְּׁאֵלָה.

וְהַתְּשׁוּבָה,

תְּשׁוּבָה.

וְהַמַשְׁכּוֹן,

מַשְׁכּוֹן.

בִּזְמַן שָׁאוּל,

מָקוֹם שָׁאוּל

וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה

עוֹמֶדֶת עַל בְּלִימָה

שֶׁל עֹז

וְשֶׁל אֵימָה

בִּקְצֵה הַחֹד הַדַּק

שֶׁמְּפַלַּחַת

שְׁאֵלָה.

 

וְאַחֲרֵי הַחֲגִיגוֹת

וְאַחֲרֵי הַחֲגִיגוֹת / יונה לוי גרוסמן

 

וְאַחֲרֵי הַחֲגִיגוֹת

וְאַחֲרֵי הַמְּסִבּוֹת

וְהָרִקּוּדִים

וְהַיַּיִן

וְהַבִּירָה

וְהַפִילֶה שֶׁל הָעֵגֶל הָרַךְ

וְדַג הַסַּלְמוֹן

וְהַפוֹרֶל

וְהַקַּוְיָר

וְסוֹסָיֶטִי

וּשְׂמָלוֹת מְעֻצָּבוֹת לְהַפְלִיא בִּידֵי בַּעֲלֵי הַשֵּׁם

וּמְכוֹנִיּוֹת מְפֹאָרוֹת.

הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא

וּדְבוֹרִים מַשְׁכִּימוֹת לֶאֱסֹף צוּף וְאַבְקָה

וּטְלָאִים לִינֹק חָלָב

וּנְמָלִים עוֹרְמוֹת אֲדָמָה גּוּשִׁים גּוּשִׁים

לְעִיר שְׁלֵמָה

וּזְבוּבִים, מְטַיְּלִים בַּבָּשָׂר

לְרִמָּה.

 

אִלּוּ הָיְתָה אָמָּן

אִלּוּ הָיְתָה אָמָּן / יונה לוי גרוסמן

 

אִלּוּ הָיְתָה אָמָּן בֶּאֱמֶת,

הָיְתָה עוֹשָׂה

וְקוֹרַעַת.

עוֹשָׂה

וְשׂוֹרֶפֶת.

עוֹשָׂה

וּמַחֲרִיבָה אֶת הַכֹּל.

אוֹסֶפֶת אֶת כָּל הַקְּרָעִים, הָאוּדִים וְהַשְּׁבָרִים,

יוֹצֵאת אֶל הָרְחוֹבוֹת

וְצוֹרַחַת בְּזַעַם מְלוֹא גְּרוֹנָהּ הַנִּחָר,

אֲנִי!

אֲבָל הִיא?

אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

טוֹבַעַת בְּבִצַּת הָעֶרְגָּה אֶל הַמֵּעֵבֶר לָהּ

בּוֹרַחַת אֶל חַמּוּקֵי דִּמְיוֹן

הַמְּחַבְּקִים,

מְשַׁמְּרִים

וְחוֹנְקִים

בִּזְרוֹעַ עֲנֻגָּה

כָּל בִּטּוּי

לִנְבוּאָה.

 

הַמַּעְיָן שֶׁלִּי

הַמַּעְיָן שֶׁלִּי / יונה לוי גרוסמן

 

אַתָּה הַמַּעְיָן שֶׁלִּי

שְׁדוּף

כָּל מֻתָּר

צָחִיחַ

מִטִּפַּת דִּמְעָה

שֶׁנָּשְׁרָה

וְיָבְשָׁה בְּדַרְכָּהּ.

אַתָּה הַמַּעְיָן שֶׁלִּי

מַרְוֵה

עוֹלָמִי וְרוּחִי

לִרְאוֹת אֶל מֵעֵבֶר לָאֹפֶק

נְחָלִים זוֹרְמִים בְּגָאוֹן.

אַתָּה

מִדְבָּר

וְרוּחַ קָדִים

נוֹשֵׂא קוֹלוֹת

בִּדְמָמָה

גַּלֵּי מִשְׁבָּרִים

מִתְנַפְּצִים בִּי

בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ,

אַתָּה,

הַמַּעְיָן שֶׁלִּי.


 

פַּרְפַּר
155 - pts.jpg

פַּרְפַּר / יונה לוי גרוסמן

 

רַחֲמִי כִּפְקַעַת רוֹחֶשֶת

עוֹד רֶגַע קָט

פַּרְפַּר.

רַגְלָיו דְּבוּקוֹת לַקְּלִפָּה

מִתְפּוֹרֶרֶת.

וְלַגֹּלֶם, אֵין זֵכֶר.

וְכָל הַתֵּבֵל הַרוֹחֵש,

דָּמַם, מִלוֹבֶן

כְּנָפַיִם שֶׁבָּקְעוּ זֶה עַתָּה, מוּנָפִים

אֶל-עַל.

מְנַּעַרִים טִפּוֹת קֶשֶׁר דָּם אַחֲרוֹנוֹת.

 

עוֹלָם חָדָשׁ, פּוֹגֵשׁ

עוֹלָם יָשָׁן .

וְהַזְּמַן דּוֹחֵק. מִנְּהָגִים

יְשָׁנִים מַכְתִּיבִים מִנְהָגִים

נוֹלָדִים.

שְׁלַל צְבָעִים,

מְסַנְוְרִים,

רוֹעֲמִים.

מִי אֲנִי?

מִי אַתָּה?

מָה בֵּינֵינוּ?

שְׂפַת חֹל,

שְׂפַת יָם

וּמִדָּבָר?

שְׂפַת אֵם

וְאָב.

שְׂפַת מַגָּע הַעוֹר,

שְׂפַת מָרוֹם

וּתְהוֹם.

אֶזְעַק,

אייכה?

 

פַּרְפַּר.

רַק יוֹם.