אני ואתה,

הגלים הנשברים אל החופים,

טביעות הרוח בגלי החול של המדבר

טקסטורות ההרים והצוקים בני מאות מיליוני השנים,

קיפולי הזמן.

אינם אלא מקצבים חד פעמיים בשירה אין סופית שלעיתים נראית

כבת חלוף ולעיתים כעומדת לנצח.

כן, רומנטיקה - רומנטיקה הבוחנת את המציאות. מתאבלת ואוהבת את הרגעי ומשתוקקת אל הנצח. רומנטיקה ללא מיסטיקה.

רומנטיקה שהטקסטורה משמשת לה כביטוי ראציונאלי

ל"רגעי" ו"לנצח",

לעומד מלכת ולזרימה האינסופית,

רוח וחומר מעוצבים זה בזה,

מחזוריות משתנה,

פשטות מורכבת.

מערבולת של שירה אינסופית

ואני ואתה משמשים בה - מקצבים חד פעמיים.

והכל הוא אחד.