אמנים שמדברים אלי

אני אוהבת אמנים העוסקים בהבנת האין סוף. כל אחד בדרכו ובעזרת חומרים אשר מתאימים להוציא את היצירה שלו מהכח אל הפועל. וזה הרי גם מה שאני מחפשת ביצירה שלי.

אתחיל בארבעת האמנים עליהם כתבתי בעבודת הגמר שלי בבי"ס לאמנות, מימד. כספר דוד פרידריך, ברנקוזי, עזרא אוריון ורותקו.

על העבודה הזו קיבלתי ציון הצטיינות יתירה. לא ארחיב עליהם כאן. תוכלו לבקר באתר ולקרוא את העבודה

http://www.art-gallery-yona.net/roman-10w-new.html

 

עם הזמן נחשפתי לאמנים נוספים ונפשי נקשרה ביצירתם. הפיסול הקינטי מרתק אותי. אמנות העוסקת בניגודים משלימים זה את זה. ובמידה רבה בוחנים את יכולות התפיסה האנושית להבין את המראות שהמציאות מזמנת לנו. למשל, איך אנחנו מבינים זמן וחלל? מה בין כאוס לסדר? ומה לגבי שקיפות ואטימות בגופים גדולים בעלי עוצמה?

יצירות אשר מאתגרות את המחשבה.

ישנם לא מעט פסלים העוסקים בתחום. חלקם נעזרים בכוחות טבעיים כמו רוח כדי ליצור תנועה, אחרים נעזרים בחשמל או כוח הפועל על בסיס משיכת כדור הארץ. ביניהם נמצאים האמנים הבאים:-

John Edmark

John Edmark  - פסל. הצורות האורגמיות הקמות לתחיה ובאותה העת נמוגות. התנועה האין סופית של הפסל כאילו הסופי מחביא בתוכו את האין סוף. בניגוד לטענתו של אדמארק הטוען שהוא חוקר התנהגות יוצאת מהרגיל, אני רואה בה עבודת מחקר אמנותית, המחפשת את הסדר בתוך הכאוס כפי תיאורית הכאוס עושה.

ANTHONY HOWE

ANTHONY HOWE – אמנות פיסול קינטי. מנצל את משאבי הטבע להכניס רוח לתוך הפסלים שלו לכדי תנועה בלתי פוסקת תוך יצירת מסגרות כמו קליידוסקום ברוח.  

DAVID C. ROY

DAVID C. ROY
פועל על בסיס מכניזם פנימי של כח המשיכה.

Li Hongbo

Li Hongbo – מפרק את התבנית המובנת במח האנושי כדמות או חפץ לאלפי דפים זעירים והופך את המציאות לנוזלית שאפשר לשחק בה. חלקה מגובש וחלקה מפורק חסרת צורה והגדרה בזמן ובקטע מסוים ולהיפך.

Julian Voss-Andreae

Julian Voss-Andreae  - החל את דרכו כפיסיקאי בתחום פיסיקת הקוונטים. הפסלים שלו הם במצבי נוכח/נפקד. נגלה וסמוי, אטום ושקוף בו בזמן כאשר רוחה של פיסיקת הקוונטים מנחה אותו כאמן. וכל שנותר לצופה בהם לשנות את זווית הראיה.

Marcos Sachs

Marcos Sachs – מיצב של אמן ברזילאי. תחילתו ב"אמנות הזבל". תחום באמנות שמקורו בברזיל.  המשכו בהפיכת גרוטאות חסרות משמעות לחפץ בעל אמירה תרבותית גבוהה. אוסף של גרוטאות, חלקן בעלות משמעות משל עצמן וחלקן חלקים של משהו לא ברור. הצבתן במרחב כך שממרבית זויות המבט אינו מגדיר דבר עד שהצופה מגיע לנקודה מבט מסוימת וכל הזבל הזה מתלכד לכדי פסל/דימוי מוגדר.

Michael Murphy

Michael Murphy – אינו הראשון, לפניו היו רבים ששיחקו בפירוק והרכבת דימויים. והרי, כל מעשה אמנות אינו אלא פירוק והרכבה של מראות אם הם חיצוניים לעין האמן או נטועים עמוק בדמיונו.

כרמל אילן

כרמל אילן – חומרים מכל הבא ליד לשם יצירת מעשה אמנות, אינו דבר חדש. ולמרות זאת, דווקא בארץ לא מוצאים אמנים רבים שעושים זאת.

בשיטותי באינטרנט בתקופת הסגרים של הקורונה הגעתי לדף של כרמל ומצאתי כי היצירה שלה מתכתבת עם כל אלו שציינתי קודם לכן. שימוש ב"זבל" תוך יצירת תנועה.

להבנתי, חשיבותה של כרמל אילן, בכך שהיא הורסת, גוזרת, מוצרים בני קיימא ישנים, כגון, ספרים, אנציקלופדיות, עיתוניםכתבי עת וכדומה, ויוצרת מהם מציאות אמנותית חדשה, הנמצאת על הגבול שהוא ספק פיסול ספק ציור. כאשר הצורות והטקסטורות הזורמות בטבע משמשות עבורה כהשראה.

Sue Webster ו-  Tim Noble

 Sue Webster ו-  Tim Noble- שני אמנים בריטיים יצרו במסגרת אמנות הזבל. הם המחישו ביצירתם את משל המערה של אפלטון אשר מנתח את יכולתו של האדם לתפוס את המציאות.